עמוד הבית
החוג למדע המדינה
יצירת קשר
הזמנת חוברת
רשימת גליונות


מה בגליון?


ביה"ס למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה.
השאלה המרכזית שנדונה במאמר מתייחסת לממדיה ולמאפייניה של האזרחות העירונית בישראל, הנבחנת על-פי ממדי שיתוף שמקורם ברשות המקומית וכן על-פי ההשתתפות שמקורה ביזמת התושבים ובזיקתם לחיים הציבוריים. האם קיים בישראל שיתוף תושבים? האם שיתוף זה מלווה בהשתתפות, שמשמעותה מעורבות בזירה הציבורית העירונית? התשובה העיקרית העולה מהסקרים שהוצגו במאמר זה מצביעה על פער בין ראשי הערים שנחקרו לבין תושביהן. הראשונים מציגים תמונה של אזרחות עירונית פעילה שיש בה מיסוּד של שיתוף והעברת מידע. על פי עדות התושבים הערוצים אינם זמינים, ושימוש מועט בלבד נעשה באלה הקיימים. הממצאים מעידים על כך שלפחות ברמת ההצהרתית, ראשי רשויות מביעים תמיכה גורפת בשיתוף אזרחים ובהגברת המעורבות הקהילתית. לעומת זאת, האזרחים מפגינים אדישות ונטייה לאי-מעורבות.
 
הספרות המחקרית כמעט שלא עסקה במקומה של ביקורת המדינה בבדיקת מימון הבחירות לרשויות המקומיות בישראל; זאת, למרות שהמימון הממלכתי של בחירות אלה בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם בערכים יחסיים. יוקרתו, אמינותו וסמכותו המקצועית של מבקר המדינה בעיני הציבור והגופים המבוקרים הביאה לכך שהתפקיד הרגיש של ביקורת בתחום זה הוטל דווקא עליו. ממצאי הביקורת מעלים כי סוגיית מימון הבחירות ברשויות המקומיות בישראל על כל היבטיה שזורה בעיות רבות, ורחוקה עדיין מפתרון כולל ומניח את הדעת.
 
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה ומרצה בביה"ס למדי המדינה, אוניברסיטת חיפה.
החוקים המסדירים את הבחירות לרשויות המקומיות במדינת ישראל התפתחו במקביל להתפתחות הדינים המסדירים את הבחירות לשלטון המרכזי, דהינו: הבחירות לכנסת והבחירות לרשות הממשלה (בתקופה שבה הופרדו מהבחירה לכנסת). בעוד שבמערך השלטון המרכזי עברה שיטת הבחירות טלטלות עזות ושינויים בין בחירה לכנסת, בחירה ישירה לרשות הממשלה וחזרה לשיטת הבחירות הקודמת, נראה שבמערך השלטון המקומי התפתחה שיטת הבחירות ללא זעזועים, עקב בצד אגודל, ותוך שמירה על כיוון אחיד. הבחירות לשלטון המקומי עברו תהליך של שינוי מהותי. משיטה של בחירת רשימות בבחירות יחסיות שוּנה החוק לשיטה של בחירה ישירה לראשות הרשות המקומית, בהליך בחירה אישית רובנית ובחירה של נציגים למועצת הרשות המקומית בנפרד על-פי שיטת הייצוג היחסית הרשימתית. בעיריות ובמועצות המקומיות בוצע השינוי בהליך הבחירות בחקיקה מ-1975; ב 1988 הועתקה השיטה, תוך ההתאמה הנדרשת, למועצות האזוריות. השוני הרב בגודל, במבנה ובאוכלוסייה בין הרשויות המקומיות השונות, חייב את מערכת המשפט בגמישות באופן יישום דיני הבחירות והחלת העקרונות המשפטיים על כל מערכת בחירות בכל רשות מקומית בשים לב לנתוניה המיוחדים. המאמר סוקר את עיקרי שיטת הבחירות בשלטון המקומי, על סוגי הרשויות המקומיות שבו. נבחנת התפתחות הדין ופסיקת בתי המשפט בתחומים המעסיקים את הציבוריות הישראלית בנוגע לבחירות: בחירות ישירות לראש הרשות המקומית, פסילת מועמדים ורשימות, פיקוח על מימון הבחירות, פרסום הסכמי בחירות והסכמים קואליציוניים, טוהר הבחירות, פיקוח על מערכת הבחירות והתערבות בית המשפט בתוצאות הבחירות. נערכת השוואה בין פסיקת בתי המשפט לגבי הבחירות בשלטון המקומי לבין הפסיקה במקרים דומים בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה. נסקרת התפתחות הדין בחקיקה ובפסיקת בית המשפט, תוך הדגשת נושאים הטעונים הסדרה בחקיקה או הבהרה בדרך של פרשנות בפסיקת בתי המשפט. נטען כי המערכת המשפטית מצליחה ליישם את דיני הבחירות בשלטון המקומי ולפתחם על בסיס עקרונות משפטיים, ללא חדירה למחלוקות הפוליטיות כמו אלו המאפיינות את תוצאות ההתדיינות המשפטית בענייני הבחירות לכנסת. בדרך זו מתאפשרת יציבות משפטית, בצד מרחב פעולה פוליטי וקיום מערכות בחירות שהן בעיקרן נטולות זעזועים ותהפוכות משפטיים.
 
המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן.
בבחירות המקומיות של 2003 הגיעו המזרחים להישגים בולטים. חדירתם למוסדות הפוליטיים של השלטון המקומי עמוקה ומהירה יותר מאשר למוסדות השלטון המרכזי. בשנות החמישים עמדו מזרחים בראשות 11 אחוזים מהיישובים היהודיים; בשנות השישים עלה שיעורם ל-37 אחוזים, ובבחירות 2003 הגיע ל-60 אחוזים. ש"ס, שספגה מכה קשה בבחירות לכנסת של 2003, שמרה על יציבות בבחירות המקומיות של אותה שנה. עיקר ההצלחה הייתה של מזרחים חילונים. שינוי ומפלגות העולים החדשים, שמרבית בוחריהן אשכנזים, כשלו בבחירות המקומיות של 2003. אחד ההסברים להתחזקות הכוח המזרחי בבחירות המקומיות הוא ירידה במוטיבציה של האשכנזים הוותיקים להנהיג את הרשויות המקומיות. מסקנה חשובה היא שמשקל הגורם העדתי בהסבר תופעת ההצבעה חזק במישור המקומי בהשוואה למישור הלאומי.
 
החוג לסוציולוגיה ואנתרפולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
לאור ריבוי מועמדים שביקשו לייצג את החמולה ברשימתה לרשות המקומית והתערערות הסמכות המסורתית של הנהגת החמולות, אימצו חמולות רבות את הבחירות המקדימות כדרך לפתרון סכסוכים בתוך החמולה ובין ענפיה השונים. נשים הודרו מהבחירות המקדימות כמועמדות וכבוחרות. המאמר טוען שאימוץ הבחירות המקדימות, כמו גם הדרת הנשים מהשתתפות בהן, הם שני צדדיה של אותה מטבע: ניסיון לשמר את החמולה כמסגרת חברתית פוליטית. הבחירות המקדימות אִפשרו להכניס שחקנים חדשים למערכת (גברים צעירים, משכילים, ומענפים בחמולה שאינם מזוהים מסורתית עם ההנהגה), ולשמר את החמולה כיחידת ייצוג פוליטית. הדרת הנשים שימשה לסימון גבולותיה החברתיים של החמולה וההיררכיה המגדרית, כביטויו של מבנה סמכות מסורתי זה. לביסוס הטענה, המאמר משווה בין הבחירות המקדימות במפלגות ובתנועות פוליטיות לבין הבחירות המקדימות בחמולות שהתקיימו ביישובים ערביים-פלסטיניים לקראת הבחירות המקומיות ב-2003.
 
דוקטורנט למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה ומנהל מכללת אל-נגאח.
המאמר עוסק בבחירות המוניציפליות ביישובים הדרוזיים ב-2003. הוא דן בשחיתות הפוליטית המאפיינת את החברה הערבית, הנתקלת ביחס סלחני מצד הגורמים השונים, מסיבות כגון גיוס הכוח החמולתי לצרכים אלקטורליים בבחירות לכנסת. הבחירות המוניציפליות משקפות, וגם יוצרות, פיצול חברתי מעמיק והולך, עד לריסוק המבנה החברתי ולשיתוק השלטון המקומי, תוך יצירת אקלים של אלימות פוליטית גוברת. תהליך הבחירות מתאפיין בהשתתפות גבוהה. חלוקת השלל והנפוטיזם פוגעים ביכולת לקיים מִנהל תקין ברשויות. כמו כן אין הפרדה בין הדרג הנבחר לבין הדרג הממונה, האמור להיות משרת הציבור. הבחירות האחרונות בקרב הדרוזים היו בסימן איחוד הרשויות בכרמל ובגליל. כ-60 אחוז מהדרוזים מצאו עצמם בשתי ערים חדשות. איחוד הרשויות זכה להתנגדות עזה, בשל רצונם של התושבים לשמור על ייחודם וכן לשמר את הרשות כמקור תעסוקה, והביא לראשונה בתולדות הדרוזים בישראל להחרמת הבחירות בשתי רשויות. לבסוף בוטל האיחוד בגליל, וברשויות שהיו אמורות להיות חלק מהעיר גיי"א נערכו בחירות מחדש בספטמבר 2004. המאמר מתייחס למאפייני נבחרי הציבור ולמקורות גיוסם. קיימת עלייה בשיעור יוצאי הצבא המתמודדים במערכות הבחירות, הרואים בפוליטיקה מוניציפלית מעין קריירה שנייה. רמת הפיצול הגוברת באה לידי ביטוי בריבוי הרשימות והמועמדים לראשות המועצה, בעיקר משום שגם החמולות עצמן מתפצלות לתת-חמולות. מוצגות תופעות שלא נידונו בעבר, כמו רשימות פיקטיביות, תחלופה גוברת וריבוי הרוטציות. המאמר מתייחס בחטף לעליית בעלי ההון (בחלקו ממקורות מפוקפקים), ולהשפעתם על הבחירות ועל ניהול הרשויות. לבסוף, מובאות כמה הצעות לגבי מה שאפשר לעשות כדי לצמצם את התופעות השליליות המלוות את תהליך הבחירות.
 
מרצה באוניברסיטה הפתוחה.
שינוי האסטרטגיה האלקטורלית של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות המוניציפליות 2003 התחייב כתוצאה מהשפעת שני משתנים מתערבים: איוּם על אינטרס ארגוני (קיצוץ דרמטי בשירותי הדת) וגידול במוביליות הדתית (תחיית הדת ההמונית והתרחבות הזיקה העקיפה לנושא הדתי). השינוי האסטרטגי בא לידי ביטוי בהתמקדות בחיזוק השטח המקומי כאמצעי השפעה על המרחב הלאומי, תוך חיפוש בריתות וקואליציות של ארגונים דתיים או בעלי זיקה דתית. אסטרטגיה זאת חייבה גיבוש גוש אמוני מקומי בעל פוטנציאל עוצמה להשפיע על נושאים לאומיים, ומעבר ממגמת התבדלות מהמדינה (חרדית) והתמזגות עם המדינה (דתית) למגמת חדירה והשפעה. המאמר בוחן כיצד השפיעו נסיבות המערכת הפוליטית הכללית על התפתחות דפוס ההצבעה בגוש הדתי; מדוע וכיצד נעשה שימוש בדפוס משולב של בחירה אינסטרומנטלית, בחירה רציונלית ובחירה אמוציונלית; וכן האם אפשר לזהות בתוצאות הבחירות המוניציפליות מגמות בגוש האמוני ביחס לבחירות הכלליות הבאות.